הכול התחיל שראיתי טיסה של וויז ב 128 שקל לסופיה-בולגריה,במחיר כזה לא מתלבטים וישר קונים ואכן לא ממש הספקתי לחשוב וישר לחצתי כן!!!
רכשתי לנו 4 כרטיסים במחיר מצחיק של 512 שקלים לתחילת יוני,ממש לפני שהעונה מתחילה ולפני החופש הגדול.
הרבה מחבריי היו בבולגריה מספר פעמיים וכולם אמרו לי שזה יעד מדהים עם טבע מטורף,אוכל טעים וזול ואנשים מקסימים ושאנחנו חייבים את זה לעצמנו,בהתחלה לא ממש האמנתי כמה טוב זה כבר יכול להיות אז בלי הרבה ידע מוקדם או ציפיות מצאנו את עצמנו ביום שבת בבוקר עם חברינו הטובים משפחת ינון בטרמינל 1 מצפים ומחכים ואפילו כמעט מאחרים לטיסת wizz לסופיה,בולגריה.
שעתים ורבע של טיסה הכי נוחה שהייתה לי לאחרונה בלואו קוסט יחד עם 3 ילדים בני פחות מ-5 שהרגישו כמו 10 בחלקים מסויימים + 4 מבוגרים נרגשים במיוחד ונחתנו בסופיה.
איסוף מהיר של המזוודות וביקורת דרכונים והולכים לאסוף את הרכב.
אנחנו שכרנו רכב קרוסאובר משפחתי יחד עם ביטוח השתתפות עצמית ו-gps בעלות של 24 יורו ליום,
https://www.easycar.com/
יכולה להגיד לכם שהזמנה מוקדמת הייתה מוזילה לנו את הרכב,וכמו כן שעת ההחזרה שלנו הייתה מוקדמת מהרגיל ולכן המחיר הייה קצת יותר יקר.
בחברת ההשכרת הרכב לקח שעות עד שקיבלנו את הרכב וזה נגס לנו מתוכניות היום הראשון אבל
אחריי עיכוב בשדה יצאנו לכיוון רכס הרילה.
20 דקות אחריי גשם זלעפות שלא מבייש שום מונסון בתאילנד,
קשה קצת לנהוג ככה, אחריי הכול הדרכים מפותלות ולא מוכרות והבטן רומזת לנו שאנחנו רעבים אז עוצרים לאכול במסעדה קטנה וקסומה בצידי הדרך שמגישה אוכל בולגרי מסורתי.
קבבים בשלל צורות,שיפודי עוף,סלט שופקה וציפ'ס עם גבינה(בולגרית) מגוררת, אילו מנות שעוד נפגוש לא פעם בטיול,השולחן עמוס בכל טוב והילדים ואנחנו נהנים מהמתקנים שבמתחם המסעדה(ככה זה בכל מסעדה הכי מעפנה שם דואגים להורים!!!),הגשם פסק ואנחנו מזמינים חשבון ולא מאמינים שזה באמת נכון....
67 לאבה שזה בתרגום פשוט כ-140 שקלים לארוחה שלמה שכוללת 7 מנות+שתייה,בירה,קפה וקינוחים-וזאת עוד נחשבת למסעדה לא זולה במיוחד!!!
זהו אני מאוהבת.
גשום וקריר,
ירוק,
אוכל טעים וזול ,
בירה בלאבה וחצי,
ודובדבנים ב-3 שקלים לקילו בצידיי הדרכים.
בולגריה קנית אותי!
מכאן אנחנו ממשיכים ליעד הראשון שלנו בהרי הרילה- בורבוץ, עם עצירה קטנה בעיירה סמקוב להחליף כסף ולעשות קצת קניות בסופר.
בורבוץ-
עיירת סקי קטנה וחמודה משובצת בבתי קפה ומסעדות לצד בתי ספר לסקי וכל מיני חנויות מזכרות,שהאטרקציה המרכזית בה היא הגונדולה/מעלית/רכבל לפסגת המוסלה-הנוף הכי יפה בבלקן לפי המקומיים. (שעוד תשמעו לא מעט עלייה).
אנחנו בחרנו במלון במרחק של כ-10 דקות נסיעה מבורבוץ.
המלון שוכן באמצע יער אורנים ענק וכבר יכולנו לעוף ולדמיין כמה מדהים שם בחורף.
הזמנו חדר משפחתי במלון -
https://bit.ly/2yFPHvC
דירת 2 חדרים מקסימה ,
מעוצבת מדהים(מצרך נדיר בבולגריה)עם 2 חדרי רחצה,
מרפסת ונוף להרים+ ארוחת בוקר במחיר מצחיק של 59 יורו.
במלון מסעדה/בר/חדר כושר ובריכה מחוממת/חדר משחקים ילדים ואפילו אופניים להשאלה לטיולי שטח.
יום 2:
אחריי ארוחת בוקר קלילה נסענו לכפר המדהים בלי איסקר,
הסתובבנו בכפר ולרגע הרגשנו שאנחנו בכלל בצפון הודו,
הילדים התלהבו מהמפגש עם חוטבי העצים המקומיים,הסוסים הפרות שמסתובבות חופשי,
ואנחנו התלהבנו מהירוק המרהיב הזה ואלוהים כמה מים יש כאן...(משפטים שרק ישראלים אומרים כנראה...)
בדרכנו לעשות את מסלול 7 הגשרים תפס אותנו הגשם ומצאנו את עצמנו רצים לבית הקפה היחידי שיש בכפר שמשמש גם כפיצריה ,
הריחות מהמטבח לא השאירו לנו ברירה והיינו חייבים לטעום את הפיצה,
בעלת המקום המקסימה מכינה את הפיצה על המקום,הכול טרי וטעים וכנ"ל גם את כל הקינוחים הטעימים,
ובבולגריה כמו בבולגריה גם כאן עדין לא האמנו למראה עיינו-
4 פיצות בינוניות,3 קינוחים ושתייה עלה לנו כ 35 לאבה .
הגשם פסק ואנחנו יצאנו לעשות את מסלול 7 הגשרים,
מסלול קליל ונוח לכל המשפחה,
מלא במים,גשרים וצל לכל אורכו
יש בדרך כל הזמן נקודות יציאה לחזרה לכביש הראשי לעצלנים,
ואפילו אפשר להגיע עד הנקודה האחרונה ברכב לממש עצלנים.
השמש יצאה וחיממה אותנו והילדים ואנחנו השתכשכנו במים הקפואים,בסופו של המסלול עצרנו לעשות פיקניק על גדת הנהר וככה העברנו יום טיול רגוע בטבע.
חזרנו למלון לא לפני שלקחנו טייק אווי של פיצה לילדים-היא הייתה מעולה!
ונהנו לנו משעות אור אחרונות בבריכה,בערב תכננו לנסוע לארוחת ערב בסמקוב אבל ילדה עם כאב אוזניים השאירה אותנו בחדר.
יום 3:
ילדה חולה ומזג אוויר מתעתע וחוסר החלטה מצידנו המבוגרים אם לעלות על הרכבל הפתוח לשבעת האגמים או לקחת את הגי'פ שמפחיד לא פחות והחלטנו לדחות את ההחלטה ביום ולנסוע לפארק חבלים בסמקוב.
שהגענו לפארק הבנו שהוא לא מותאם לילדים שלנו אבל הם מצידם טיפסו על כל מתקן והאחראי החמוד ניסה בעדינות להפנות אותם למתקנים הנמוכים והחינמיים ברחביי הפארק המגניב הזה.
מאוד מהר זזנו משם לעיירה עצמה להחליף כסף,להצטייד בדובדבנים ולחפש באניצ'ה-מאפה עלים ממולא בגבינה שאולי מוכר לכולנו כבורקס טורקי,אבל הרבה יותר טעים טרי וזול.
את שארית היום החלטנו לבלות באגם יסקאר,
באופן שרירותי וללא כל ידע מראש בחרנו את אחת הירידות שהובילה אותנו למקום מושלם, אחד כזה שזרק אותנו לאיזה חוף בקו סמוי,אחד כזה שבכייף אפשר לבלות בו יום שלם.
השמש יצאה במלוא הדרה ואנחנו מצאנו את עצמנו במקום לא פחות מנהדר,
דקות ארוכות הבטנווהתלהבנו מהנוף עוצר הנשימה הזה,
טיילנו בחורשה הקטנה שלצד האגם,
נהנו מהשקט והשלווה שהמקום הקסום הזה נתן לנו-דבר שיכול להתרחש מסתבר שם רק בתחילת העונה ובאמצ"ש,
ותוך כמה דקות הילדים קפצו למים ואנחנו נהנו מארוחת בראנ'צ ובירה קרה טעימה לצידם.
את כל היום הנהדר הזה העברנו באגם לא ראינו שום צורך לזוז מפיסת גן העדן הבולגרית הזאת,
האמת אין למה.
במתחם הענק הזה יש מזח מקסים,שלל מיטות שיזוף ורביצה,חוף מקסים,מסעדה מעולה,פינת משחקים לילדים,שירותים ומקלחות ואפילו מלון...
https://www.hotelscombined.co.il/Hotel/Kamelot_Hotel_Sofia.htm?a_aid=191349
וכל זה עמד לרשותנו כמעט ולבד.
בדרך חזרה עצרנו לארוחת ערב במסעדה בולגרית מסורתית מצויינת שזכתה לביקורות מעולות הן מצד פקידת הקבלה וגם בטריפ אדוויזור-
https://bit.ly/2MJCTXW
ללא ספק המסעדה הכי טובה שאכלנו בה בבולגריה ,ממש כל מנה הייתה מצויינת,השירות מעולה והתמורה טוב נו בבולגריה כמו בבולגריה שוב לא האמנו אבל יצאנו עם עודף ממאה...
יום 4:
על שבעת האגמים החלטנו בצער רב ביותר לוותר,
הרכבל הפתוח +3 ילדים היפראקטייבים+2 אמהות חרדתיות ושלל תיאורים שקיבלנו על הגיפ'ים וכמה זה מפחיד באותה מידה והחלטנו לשנות כיוון ולנסוע לכיוון מנזר רילה בדרכנו לבנסקו.
הדרך לשם הייתה מקסימה,
כל הרכסים היו משובצים בכפרים קטנים,
מסעדות מקומיות,
שדות ירוקים,
פרות,כבשים וסוסים שמשוחררים באחו,
עצי דובדבנים ופירות יער ענקיים ואנשים שעוצרים לידם לקטיף בלי שאף אחד יצעק עליהם,
עגלות עם דבש וריבות home made לצידי הדרכים,
מלא פריחה סגולה ורודה של סוף האביב,
וכמובן נהר,אגם,נחל קטן.
בזווית העין קלטנו לוקיישן מקסים לפריקת אנרגיה וביעילות שיא הורדנו את הילדים+ כל ערכת הפיקניק המאולתר שלנו(מגבות,צעיף שהפף למחצלת,דובדבנים,נקטרינות,בירות,מים ועוגיות מקומיות) ועצרנו לנו על שפת הנהר בדרך למנזר רילה_(כ-6 ק"מ ממנו)לשעתיים קלילות של שיכשוך בנהר ורביצה בצל והודיה על המקום המדהים הזה.
מננזר רילה אכן הייה מרשים כפי שהבטיחו לנו.
אני לא חובבת מנזרים גדולה אבל זה ללא ספק הייה אחד המנזרים המרשימים שראיתי,
לחשוב מה קורה כאן בתקופת חג המולד ובכלל בחורף...
הילדים הסתובבו וחיפשו נזירים ומאוד התלהבו מכל אחד שנתקלו בו ואנחנו התלהבנו מהאדריכלות המקומית וציורי הקיר המדהימים ,ובעיקר מאיזה כייף שהם יכולים להשתולל ולרוץ כאן חופשי כי לאן כבר הם יוכלו לברוח מכאן ואפילו פגשנו חברים מהטיסה...
העברנו במנזר איזה שעה וחצי והמשכנו נרגשים לכיוון היעד הבא שלנו רכס הפירין ובנסקו המדהימה לא לפני שעצרנו לאכול משהו בצד הדרך....(בכל זאת לא אכלנו איזה שעתיים בבמוצע)
המסעדה התגלתה כאכזבה אבל הלוקיישן לצד הנהר,גן שעשועים צמוד והמרחבים שאפשרו לילדים להשתולל ולנו לשבת בשקט על איזה כוס בירה היו שווים כל לאבה.....
בפרקים הבאים-
*רכס פירין ובנסקו,איך מצאנו את עצמנו שוב בבלי איסקר וכל הדרך לסופיה....
